בראשית (מח,טז): "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".
שואלים הפרשנים: א) איך יעקב אבינו מקדים את שמו לשם אבותיו? ב) איך הוא בכלל מזכיר את שם אביו וסבו ללא תואר כלשהו הרי נפסק להלכה (שו"ע יו"ד רמ,ב) שזה אסור?
אלא יעקב אבינו רמז פה לתכונת אבותיו – אברהם איש החסד, יצחק עבודת הקרבנות התפילה, ויעקב זה כח התורה יושב אהלים!
שאלו שלושת הדברים שעליהם העולם עומד (אבות א,ב).
ויעקב אבינו מברך את נכדיו שיזכו בשלושת התכונות הללו, ולכן הוא מזכיר בלי כינוי כי הכוונה היא התכונה של אברהם ולא הוא בעצמו, ולכן הוא מזכיר את יעקב ראשון כי התורה הכי חשובה!
רואים שהברכה היא ההמשך של התכונה של האבות!
בראשית (מט,לג): "וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו".
גמ' (תענית ה:): "הכי א"ר יוחנן יעקב אבינו לא מת! א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? א"ל מקרא אני דורש שנאמר (ירמיהו ל, י) ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".
אבל הגמ' לא עונה על השאלה? איך ספדו וחנטו וקברו אם הוא חי?
כותב הדברי שלום ואמת (ר' שלום עמאר ממכנאס): אם זרעו של האב ממשיך בדרכו הוא נקרא חי! ולכן יעקב אבינו לא מת כי כל אחד מעמ"י ממשיך את דרכו!